טיפול בפסולת
טיפול בפסולת ("זבל"- בלשון העם) בעולם המודרני הפך לתעשייה המחייבת יצירתיות, תכנון וניהול. לאחר שנים רבות בהם ייצרה האנושות לכלוך בלתי פוסק תוך הזנחה פושעת, ניתן לראות הבהוב של אור בקצה המנהרה. בעבר חי האדם בהרמוניה עם סביבתו. הפסולת שהוא ייצר – אורגנית ברובה, הייתה חלק משרשרת המזון בטבע, כאשר טיפול בפסולת לא נדרש כמעט.
כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית בעולם, גידול האוכלוסייה והנהירה לערים חלה עלייה תלולה בתרבות הצריכה. בנוסף, השתלטות האדם על יערות ושטחים ירוקים נרחבים –לצרכי מגורים ותעשייה, הפרו ברגל גסה את האיזון העדין על פני כדור הארץ. האנושות התחילה לייצר הרבה יותר פסולת ממה שהסביבה הצליחה להכיל. חלק מהתוצרים- כגון פלסטיק, אינם מסוגלים כלל להיטמע חזרה בטבע ונוצר צורך דחוף גם לטיפול בפסולת שאינה מתכלה מעצמה.
למה נדרש טיפול בפסולת?
ככל שחברה נחשבת למודרנית ולמתקדמת יותר, כך היא מייצרת יותר פסולת וזקוקה למשאבים לטיפול בפסולת שהופכת יותר ויותר מורכבת: חומרי בניין, גרוטאות ומתכות, שקיות ניילון, חיתולי נייר, כלים חד פעמיים – אלו הם חלק מהמוצרים בהם נעשה שימוש עם העלייה ברמת החיים.
המשותף לכולם: השימוש בהם מחייב טיפול חריג בפסולת שהם מותירים אחריהם.
עם השנים הפסולת הפכה למפגע סביבתי הולך ומחמיר עד כדי זיהום בלתי הפיך של קרקעות ומקורות מים באזורים שונים בעולם. ניתן לראות באוקיינוסים מחזות זוועה של "איים" צפים, עשויים מהררי פלסטיק ושקיות ניילון.
הזנחת הטיפול בפסולת מהווה סכנה לבריאותנו ולסביבה שלנו, באופן מיידי וגם לטווח הארוך:
- זיהום של מקורות מים, מי תהום וקרקעות
- מקור למחלות זיהומיות מסוכנות – לאדם ולבעלי חיים
- מקור לריחות רעים ולסביבה לא נעימה
- מקור לשריפות ולפיצוצים
משלבים שיטות על מנת לייעל את הטיפול בפסולת
סוגי הפסולת משתנים מאוד בין אזור לאזור – ניתן למצוא שינויים גדולים אפילו בין שתי שכונות סמוכות. אופי כפרי או עירוני והבדלים כלכליים משפיעים אף הם על כמויות ייצור הפסולת ועל אופייה. לדוגמה: אזורים חקלאיים ובתים פרטיים מייצרים כמות כפולה של פסולת מאשר בנייני דירות באזורים עירוניים.
בעבר הטיפול ברוב סוגי הפסולת נעשה על ידי הטמנתם. שיטה זו נחשבת כיום למיושנת: טיפול בפסולת על ידי הטמנה מזיק לאיכות הסביבה, מקטין את השטחים הפתוחים ועשוי לזהם את מי התהום.
על מנת לצמצם את הכמות הנטמנת באתרים, נהוג לשלב מספר שיטות לטיפול בפסולת:
- הפחתה בייצור הפסולת ואיזון תרבות הצריכה
- שריפה והפקה של אנרגיה מהפסולת
- מיחזור הפסולת
- שימוש חוזר של זכוכית (בקבוקים) ואריזות
רוב השיטות מחייבות חינוך והסברה אינטנסיביים ושיתוף פעולה נרחב עם הציבור.
טיפול בפסולת בישראל: (כמעט) שיאני עולם בייצור זבל…
ישראל היא אחת מיצרניות הפסולת הגדולים בעולם: כל תושב מייצר בממוצע כ- 2 ק"ג פסולת ליום. רוב הפסולת מגיעה לאתרי הטמנה – בעיקר למחצבות נטושות. בנוסף לחקיקה, הממשלה שמה לה למטרה להקטין את הטמנת הפסולת בכ 50% עד שנת 2020. במסגרת של טיפול בפסולת בישראל כיום ממחזרים רק כ 25% ממנה – נתון נמוך יחסית לעולם.
מהפיכה בטיפול בפסולת – הופכים זבל לזהב
על אף ההרס המתמשך שגורמת האנושות לכדור הארץ ולעצמה, יש מקום לאופטימיות זהירה: בארץ ובעולם גדלה מאוד המודעות למיחזור ומשתפר הטיפול בפסולת בשיטות חדשניות. ניתן אף לראות ניצנים של מהפך: במשך שנים הפסולת היוותה מטרד שיש לטפל בו. בשנים האחרונות משתנה התפיסה ובטיפול נכון, הופכים אותה לחומרי גלם לייצור מוצרים חדשים ולהפקת אנרגיה זמינה לשימוש.