ניסויים בבעלי חיים
ניסויים בבעלי חיים: מה הנחיצות והאם הם נעשים בכבוד הדרוש?
רוב האנשים מתחלחלים למקרא המילים: "ניסויים בבעלי חיים". המעט שקראנו או ראינו על ניסויים הספיק לנו: חיות מעונות, חסרות איברים שונים וכלואות. איום ונורא. הניסויים אכזריים – נראה שהם נעשים על ידי אנשים חסרי לב.
לחלקנו יש בבית חיית מחמד אהובה – כלבים, אוגרים, ארנבונים וכדומה, אך בכל זאת ישנם תחומים – כגון פיתוח של תרופות חדשות (לעיתים תרופות מצילות חיים), שבלתי אפשרי לבצע ללא ניסויים בבעלי חיים. במהלך הניסויים הללו, בניגוד למה שעשוי להשתמע – אין שום כוונה להתעלל התעללות לשמה בחיות. התעללות שכזו היא עבירה פלילית שדינה מאסר.
ניסויים בבעלי חיים מבוצעים כיום תחת פיקוח מלא שחלים עליו כללים ברורים, במטרה להקטין ככל האפשר הסבל ואת מספר בעלי החיים הנדרשים לניסויים. אך האם כולם נדרשים?
בעלי החיים לרווחת האדם – משחר ההיסטוריה
המין האנושי בכללותו חייב תודה ענקית לכל בעלי החיים באשר הם, שסייעו וקידמו את קיומו של האדם כבר משחר ההיסטוריה האנושית. הדבר נעשה על ידי ביות, אספקה של מזון וכסות, סיוע בחקלאות ובתנועה לשם מציאת מזון ויצירת קשר. יש הטוענים שבעלי החיים אפשרו התקדמות והתפתחות תרבותית וחברתית של האדם, על ידי בניית התיישבויות של קבע ותנועה מהירה יחסית ביניהן. אז במקום לומר תודה – אנחנו מענים ופוגעים בבעלי חיים מיוזמתנו, בשם המדע??
האמת, הנושא הזה מורכב הרבה יותר.
נחיצותם של ניסויים בבעלי חיים ברפואה
כדי שאפשר יהיה להכיל את הרעיון של ניסויים בבעלי חיים, נדרש איזון – אתי לפחות, בין הסבל של החיות לבין התועלת שאמורה להיגזר מהניסוי עבור האדם. חלק מהניסויים תרמו להתקדמות ולהישגים גדולים ברפואה ברמה שקשה לתאר כיום את חיינו בלעדיהם. בזכותם קיימים כיום חיסונים למחלות כגון – פוליו, טטנוס, כלבת ושעלת, וכן רבות מאוד מהתרופות הקיימות כיום בשוק לטיפול במגוון רחב של מחלות, לדוגמה:
- פניצילין על כל נגזרותיה
- אינסולין, קופקסון – לטיפול בטרשת נפוצה
- הרצפטין – לטיפול בסרטן השד
- אווסטין לטיפול בסרטן המעי הגס
הניסויים בבעלי חיים קידמו מאוד את המחקר בנושא השתלות ואת הביצוע של השתלות איברים. בזכותם שלניסויים אלו נעשים כיום ניתוחי מעקפים לכלל דורש ויש התקדמות עצומה במחקרים של מחלות שונות.
התחומים בהם נערכים הניסויים בבעלי חיים
ישנם תחומים רבים שבהם נעשים ניסויים בבעלי חיים, ברמות שונות ובמגוון גדול של בעלי חיים. להלן דוגמאות של חלק מהתחומים:
- פסיכולוגיה – על מנת לחקור תפיסות של התנהגויות ומערכות יחסים
- רפואה וביולוגיה – לשם פיתוח חיסונים, תרופות חדשות, בדיקה של תופעות לוואי ורעילות של תרופות והשתלות
- תעשיית הקוסמטיקה וחומרי ניקוי – על מנת לבדוק אלרגניות, יעילות ורעילות של חומרים
- תעשיית המזון – לבדיקה של מוצרים ותוספי מזון
- איכות הסביבה – לבדיקות רעילות והשפעות של חומרים שונים
הרעיון המוביל שאמור לעמוד מאחורי כל הניסויים בבעלי חיים הוא: ככל שגדל הסיכוי לשיפור באיכות החיים של בני אדם, כך יש יותר צידוק לניסוי.
האם ניסויים לגיטימיים בכל בעל חייים?
ככל שנעשה שימוש בבעל חיים הדומה יותר לאדם – כך עולה ההתנגדות לניסויים. לדוגמה: ניסויים בתרביות של תאים, ברקמות או בשמרים נחשבים ללגיטימיים ולכאלו שאינם גורמים סבל. הבעיה היא שיש גבול לתועלת ולנתונים שניתן לקבל מניסויים כאלו.
האתיקה הרפואית אינה מאפשרת לבצע ניסויים בבני אדם, עד אשר תוכח בטיחותה של תרופה על בעלי חיים. כלומר פיתוח של תרופה חדשה מחייב ניסויים בבעלי חיים.
ניסויים בבעלי חיים: בעד ונגד
שאלת הניסויים בבעלי חיים הפכה במשך השנים לשאלה אתית ומוסרית. הנתונים הם שההמתה של בעלי חיים בניסויים מהווה פחות ממחצית האחוז, לעומת כ 95% המשמשים לצרכי מזון. המצדדים בניסויים בבעלי חיים סבורים שהתועלת למין האנושי עולה בהרבה על הסבל הנגרם לבעלי החיים.
המתנגדים לניסויים מאמינים שהסבל הגופני והנפשי הנגרם לבעלי החיים עולה על התועלת, וכי יש נטייה להגזים בנחיצות הניסויים ולהפחית את עוצמת הסבל של בעלי החיים. כמו כן יש הטוענים שחלק מהניסויים בבעלי חיים מבוצעים מתוך אינטרסים כלכליים ולאו דווקא מדעיים.
עם זאת, לא ניתן עדיין לדמות את האנטומיה ואת פעילות הגומלין המורכבת של כל האיברים והמרכיבים בגוף חי באופן שיהפוך את הניסויים בבעלי חיים למיותרים. ניתן וצריך לקבוע סייגים מחמירים לעריכת הניסויים הללו ולמידת הסבל של בעלי החיים במהלכם.
תעשיית הקוסמטיקה: ניסויים בעייתיים בבעלי חיים
אחד התחומים השנויים במחלוקת בניסויים בבעלי חיים הוא השימוש בהם בתעשיית הקוסמטיקה והיופי: רבים מתנגדים לכך וטוענים שהניסויים הללו אינם מחויבי המציאות.
בתחומים של ביולוגיה ורפואה מוכח בוודאות כי מאות אלפי חיי אדם וגם בעלי חיים ניצלו בזכות הניסויים הללו.
בפיתוח מוצרים קוסמטיים עושים ניסויים על הרקמות הריריות של בעלי החיים – כגון העיניים. אלו ניסויים קשים הגורמים סבל רב לבעלי החיים וניתן למצוא לרובם אלטרנטיבות, שאינן מחייבות ניסויים כאלו. בתעשיית הקוסמטיקה גם לא נהוג להתבסס על תוצאות של ניסויים דומים קודמים על מנת להפחית את מספר הניסויים בבעלי חיים, נוהג שדווקא נפוץ בתחום הרפואה.
האיחוד האירופאי אסר ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה, אך חלק מהחברות הגדולות אינן נענות ואף עוקפות את האיסור. החברות שנענו לקריאה עברו לשימוש בחומרים בטוחים יותר או לביצוע ניסויים על רקמות בלבד. המוצרים הקוסמטיים שלא נוסו על בעלי חיים מסומנים בסמל הארנבון:
הסדרת הניסויים בבעלי חיים בארץ
בשנים האחרונות חלה בעולם ירידה במספר הניסויים המבוצעים בבעלי חיים. עד מחצית המאה הקודמת נמצאו איכות החיים ורווחתם של בעלי החיים בניסויים תחת אחריותם הבלעדית של החוקרים. הדבר גרם לעיוותים ולסטנדרטים לא אחידים בין ובתוך מוסדות המחקר. בשנות השישים יצאו בארצות הברית סטנדרטים אחידים אשר הסדירו את נושאי האחזקה והטיפול בבעלי החיים המשמשים בניסויים.
בישראל – בקשות למחקרים ולניסויים בבעלי חיים מוגשות לוועדה מיוחדת, הבודקת את נחיצותם. המועצה ממונה על ידי שר המדע וחברים בה נציגים עובדי ציבור ורופאים וטרינרים, האמורים לפקח על הומניות הניסויים ועל הקטנה ככל האפשר של הסבל של בעלי החיים בניסוי. הוועדה גם קובעת כללים וסייגים עבור עריכת המחקרים והניסויים בבעלי החיים.
האם בעלי החיים נוצרו לשימושו של האדם?
האם הניסויים בבעלי חיים הם הכרחיים?
האם הסבל של בעלי החיים מצדיק את התוצאה?
אלו הן שאלות אתיות ומוסריות שהתשובה עליהן איננה חד משמעית. היא משתנה גם במעבר בין התחומים השונים בהם נערכים ניסויים בבעלי חיים: ישנם תחומים שבהם ניתן לוותר על רוב הניסויים ולהשתמש בתחליפים משביעי רצון.
לעומתם, בתחום הרפואה לא קיימים עדיין תחליפים איכותיים דיים. לא נוכל לתאר את חיינו כיום ללא חיסונים אלמנטריים, ללא תרופות מצילות חיים ואף ללא ניתוחי מעקפים. בשלב זה, ללא מחקרים וניסויים בבעלי חיים פשוט אי-אפשר יהיה לקדם את הרפואה ולהציל את חייהם של בני אדם רבים, לשפר את אורך ואת איכות חייהם.